מהמרכז לאילת יש בערך 350 ק״מ, וזו בדיוק הסיבה שחבורות בוחרות בה למסיבת רווקים. מי שנוסע 4 שעות דרומה לא חוזר הביתה באמצע הלילה. כולם נשארים, כולם ישנים באותו מקום, והמסיבה הופכת מערב אחד לסוף שבוע שלם.
אבל סוף שבוע באילת דורש תכנון אחר ממסיבה בעיר. צריך להחליט איך מגיעים, איפה ישנים, באיזה ערב נכנס מופע החשפניות ומה עושים בשעות החום. המדריך עובר על ההחלטות האלה לפי הסדר שבו הן מגיעות, ובסופו מחכה סדר פעולות קצר לשבוע הקרוב.
הדרך לאילת: 350 ק״מ או 50 דקות באוויר
ברכב, הנסיעה מתל אביב נמשכת כ-4 שעות, ועם עצירה אחת בדרך כדאי לחשב 4 וחצי. היתרון ברור: חבורה של 12 נכנסת ל-3 מכוניות, מביאה איתה ציוד, שתייה וצידניות, ויש לה רכב גם בעיר עצמה.
הטיסה קצרה בהרבה, כ-50 דקות מנתב״ג, אבל נוחתים בנמל התעופה רמון, כ-18 ק״מ מצפון לעיר. משם ממשיכים במונית או באוטובוס, כ-20 דקות נסיעה. טיסה מתאימה לחבורה קטנה שמגיעה עם תיק יד, ופחות למי שמתכנן להביא רמקולים וארגזי שתייה.
יש גם פתרון ביניים: חלק נוסעים ברכב עם הציוד, והשאר טסים. במקרה כזה קובעים שעת מפגש אחת במקום הלינה, ולא בשדה. מי שמגיע ראשון מקבל את המפתחות ומתחיל לסדר.
מתי יוצאים? מי שיוצא מהמרכז ביום חמישי ב-12:00 מגיע בסביבות 16:30, לפני החשכה ועם מספיק זמן להתארגן לערב. יציאה אחרי 16:00 פירושה הגעה בלילה, וערב ראשון שכולו נסיעה.
ולגבי הנהגים: בנסיעה של 4 שעות מחליפים נהג באמצע. קובעים מראש 2 נהגים לכל רכב, ומי שנוהג חזרה בשבת לא שותה בלילה שלפני. זה נשמע מובן מאליו, ובכל זאת זו ההחלטה שהכי קל לשכוח.
כשנוסעים בכמה מכוניות, קובעים עצירה אחת משותפת אחרי כשעתיים, בערך באמצע הדרך. שם מתדלקים, אוכלים משהו ומחליפים נהגים. שיירה שעוצרת 4 פעמים מגיעה שעה מאוחר יותר, ולכן מסכמים על עצירה אחת ועומדים בה.
מה אורזים: הרשימה של חבורה בדרך דרומה
חבורה שנוסעת לסוף שבוע שוכחת תמיד אותם דברים. הרשימה הזאת קצרה בכוונה, ומחלקים אותה בין 3 או 4 אחראים כדי שלא הכול ייפול על המארגן:
- רמקול נייד עם סוללה טעונה, וכבל טעינה שמתאים לו.
- כבל מאריך ומפצל: בווילות השקעים תמיד רחוקים מהמקום שבו צריך אותם.
- צידנית גדולה ושקיות קרח, שקונים כבר באילת.
- קרם הגנה וכובעים לכל החבורה, כי מישהו תמיד שוכח.
- בגדים לערב: חולצה אחת מכובדת לכל אחד, בשביל הערב המרכזי.
- ערכת עזרה ראשונה קטנה ומשככי כאבים לבוקר של שבת.
לחתן לא אומרים מה לארוז. מישהו קרוב, אח או בת הזוג, מכין לו תיק ל-3 ימים ומעביר אותו בשקט לרכב. כך הוא מגלה לאן נוסעים רק כשהשלטים בכביש מתחילים להראות את הכיוון.
איפה לנים: מלון, וילה או דירה
באילת יש 3 סוגי לינה שמתאימים לחבורה, וההבדל ביניהם קובע את אופי סוף השבוע. הטבלה מסכמת אותם לפי מה שחשוב למסיבת רווקים.
| מלון | וילה שכורה | דירת נופש | |
|---|---|---|---|
| פרטיות | נמוכה: שכנים בחדרים סמוכים | גבוהה: כל המתחם שלכם | בינונית: בניין משותף |
| מקום למופע | רק בסוויטה גדולה | סלון או חצר | סלון, אם פינו רהיטים |
| מוזיקה בלילה | מוגבלת מאוד | לפי תנאי ההשכרה | עד שעות המנוחה |
| מתאים ל | עד 6 אורחים | 10 עד 25 אורחים | 6 עד 10 אורחים |
מלון נוח למי שרוצה בריכה, ארוחת בוקר ושירות, אבל הוא המקום הכי פחות מתאים לאירוח. לפני שמתכננים מופע בחדר צריך לברר מול הקבלה אם מותר להכניס אליו אורחים שאינם רשומים, ועד איזו שעה.
וילה היא הבחירה הטבעית לחבורה של 10 ומעלה. כולם ישנים תחת אותה קורת גג, יש חצר או בריכה פרטית, ואין שכנים מעבר לקיר. לפני שסוגרים קוראים את תנאי ההשכרה: עד איזו שעה מותרת מוזיקה, והאם מותר לארח.
דירת נופש היא פתרון לחבורה קטנה. היא קרובה בדרך כלל לטיילת ולחוף, אבל נמצאת בבניין מגורים. כאן המופע נכנס מוקדם יותר בערב, והמוזיקה יורדת כשמתחילות שעות המנוחה.
בכל אחת מהאפשרויות שואלים את בעל המקום 3 שאלות: כמה מיטות יש באמת, האם יש חניה ל-3 מכוניות, ומה שעת הפינוי בשבת. חבורה שצריכה לפנות ב-10:00 בבוקר אחרי לילה ארוך מתחרטת שלא שאלה.
ועוד עניין שכדאי לסגור לפני ההגעה: מי ישן איפה. החתן מקבל חדר לעצמו, והשאר מתחלקים לפי מי שהולך לישון מוקדם ומי שנשאר ער עד 04:00. חלוקה שנעשית מראש חוסכת ויכוח עייף בחצות של חמישי.
גם המיקום בתוך העיר משנה. מקום במרחק הליכה מהטיילת נוח ביום, אבל רועש וצפוף בלילה. וילה בשכונה שקטה, 10 דקות נסיעה מהחוף, נותנת יותר מרחב ופחות שכנים. לחבורה שהערב המרכזי שלה מתקיים בבית, האפשרות השנייה עדיפה.
לוח סוף השבוע: מחמישי עד שבת
סוף שבוע של רווקים באילת מתחלק ל-4 חלקים, ולכל אחד תפקיד אחר:
- חמישי בערב: הגעה, התארגנות וארוחה. ערב קל, בלי תוכנית כבדה, כי החבורה עייפה מהדרך.
- שישי ביום: ים, בריכה או פעילות מים. את השעות החמות, בין 12:00 ל-16:00, מעבירים בצל.
- שישי בערב: הערב המרכזי. ארוחה גדולה, מוזיקה ומופע.
- שבת: בוקר איטי, ארוחה מאוחרת ויציאה צפונה עד 15:00.
הטעות המוכרת היא לדחוס את הכול לערב הראשון. חבורה שנסעה 4 שעות, פרקה ציוד והדליקה מנגל מגיעה ל-23:00 בלי כוח. לכן הערב של חמישי נשאר פתוח, והשיא עובר לשישי.
ביום שישי כדאי לסיים את פעילות היום עד 17:00. כך נשארות 3 שעות למנוחה, מקלחת והכנות, והערב מתחיל ב-20:00 עם חבורה ערנית. מי שחוזר מהים ב-19:30 מתחיל את הערב המרכזי עייף ושרוף מהשמש.
ובשבת לא מתכננים כלום לפני 10:00. ארוחת בוקר מאוחרת, קפיצה אחרונה למים למי שרוצה, אריזה ויציאה. מי שיוצא עד 15:00 מגיע למרכז לפני 20:00 ומספיק לישון לפני יום ראשון.
ולגבי הפעילות ביום שישי: בוחרים אחת, לא שלוש. שיט במפרץ, צלילה או יום בחוף עם כיסאות ושמשיות, כל אחת מהן ממלאת 3 עד 4 שעות. חבורה שמנסה להספיק הכול מבלה את היום בנסיעות בין מקומות ומגיעה לערב מותשת.
ולמה לצאת בשבת דווקא עד 15:00? כי במוצאי שבת הכביש צפונה מתמלא בכל מי שחוזר מהעיר באותה שעה. מי שיוצא מוקדם נוסע את אותן 4 שעות שנסע בחמישי. מי שמחכה לערב נוסע בעומס, מגיע אחרי חצות, ומתחיל את השבוע עייף. את הבוקר של שבת עדיף לנצל עד הסוף, ואת הצהריים לדרך.
שאלות על סוף שבוע רווקים באילת
כמה זמן מראש מזמינים חשפניות לאילת?
לסוף שבוע באילת כדאי לסגור 7 עד 10 ימים מראש. העיר רחוקה, והרקדניות מתכננות את ההגעה אליה מבעוד מועד. כשרקדנית כבר נמצאת בעיר, אפשר לתאם גם בהתראה קצרה.
אפשר להזמין מופע לחדר במלון?
תלוי במלון. יש מלונות שמאפשרים אורחים בסוויטות ויש שלא. בודקים מול הקבלה לפני שמזמינים, ואם התשובה לא חד-משמעית, עדיף וילה או דירה.
מה עושים אם חלק מהחבורה מגיע רק בשישי?
מתכננים את הערב המרכזי לשישי, וזו עוד סיבה לא לקיים את המופע בחמישי. מי שמגיע בטיסת הבוקר מצטרף ליום בים ונמצא שם לכל מה שחשוב.
מכמה אורחים וילה נעשית הבחירה הנכונה?
מ-10 אורחים ומעלה. כולם ישנים באותו מקום, אין צורך בכמה חדרים נפרדים, ויש חלל משותף לערב. לחבורה של 6 מספיקה דירה.
באיזו עונה הכי נוח לחגוג באילת?
באביב ובסתיו, כשביום חם אבל לא לוהט ובערב אפשר לשבת בחוץ. בקיץ חוגגים מאוחר, אחרי 21:00, ובחורף המסיבה עוברת לסלון. מופע חשפניות אפשרי בכל עונה, רק המיקום משתנה.
באיזה ערב להזמין את החשפניות
התשובה הקצרה: בשישי. זה הערב שבו כל החבורה כבר בעיר, נחה ומוכנה לשיא של סוף השבוע. מופע בחמישי תופס אנשים אחרי נסיעה ארוכה, ומופע במוצאי שבת כבר מתנגש עם הדרך הביתה.
את ההזמנה סוגרים מראש, ולא מהטיילת. בעמוד חשפניות באילת מופיעות הרקדניות שמגיעות לעיר, ושם רואים גם מי מהן מופיעה בשאר האזור, בין חשפניות בערי הדרום. למנהל מוסרים את כתובת הווילה, מספר האורחים ושעה משוערת.
השעה המומלצת באילת מאוחרת מעט מזו שבמרכז. בקיץ הערב מתחיל רק כשהחום יורד, ולכן מופע חשפנות ב-23:00 מרגיש כאן טבעי. בווילה עם חצר אפשר לקיים אותו בחוץ, ליד הבריכה, אם יש תאורה ומשטח יבש ויציב לרקוד עליו.
כמה חשפניות להזמין? הכלל זהה לכל מקום: עד 12 אורחים רקדנית אחת, ומעל 20 שתיים. חבורה גדולה יכולה גם לפצל: מופע קצר אחד בתחילת הערב ועוד אחד אחרי חצות, במקום מופע ארוך אחד.
בווילה שכורה יש כמה פרטים שהמנהל צריך לדעת מראש. שם המתחם או מספר הבית, קוד השער אם יש, ואיפה חונים. רקדנית שמחפשת 20 דקות את הכניסה בשכונה חשוכה מתחילה את המופע באיחור, ושיחה של דקה מונעת את זה.
ומה מכינים בשבילה? חדר סגור עם מראה ותאורה טובה, שבו היא מתארגנת ומחליפה תלבושות. אם המופע בחצר, מייבשים את המשטח סביב הבריכה ומרחיקים כיסאות נוח. חשפנית שרוקדת על רצפה רטובה לא יכולה לתת את מה שהיא יודעת.
ועוד שיקול של חצר: שכנים. גם בשכונת וילות יש בתים סמוכים, וקול נישא רחוק בלילה מדברי. מופע בחוץ מסיימים עד חצות, ואת ההמשך מעבירים פנימה. כך אף אחד לא דופק על השער ב-01:00, והחבורה ממשיכה בלי הפרעה.
את מבנה הערב עצמו, מהאוכל ועד הרגע שבו החתן מתיישב על הכיסא, אפשר לבנות לפי לוח הזמנים לתכנון מסיבת רווקים. מה שמשתנה באילת הוא רק זה שאף אחד לא צריך לנסוע הביתה בסוף.
חום, מים ושעות: מה שמיוחד לעיר
אילת חמה. בחודשי הקיץ הטמפרטורה ביום מגיעה ל-40 מעלות, והיא קובעת את סדר היום יותר מכל תוכנית. הבוקר שייך לים, הצהריים לצל ולמזגן, והמסיבה מתחילה כשהשמש שוקעת.
מסיבת בריכה היא הפורמט שהכי מזוהה עם העיר. היא מתחילה ב-17:00, כשהמים עוד חמים והשמש כבר נמוכה, ונמשכת אל תוך הערב. מי שרוצה לשלב בה חשפניות מוצא את ההסבר על ערב עם כמה כניסות בעמוד מופע חשפנות למסיבת בריכה.
בחום כזה מים הם לא המלצה אלא תנאי. על כל משקה חריף שותים כוס מים, ומחזיקים בווילה לפחות 2 ליטרים לאדם ליום. חבורה שמקפידה על זה מגיעה לערב של שישי במצב טוב בהרבה.
בחורף התמונה מתהפכת. ביום נעים, סביב 21 מעלות, אבל בלילה קריר, והמסיבה עוברת פנימה. זו העונה שבה סלון גדול חשוב יותר מבריכה, וכדאי לבדוק שיש בו מקום לשבת לכולם.
ועוד פרט מקומי: אילת היא אזור סחר חופשי, בלי מע״מ. את השתייה והאוכל אפשר לקנות בעיר עצמה במקום לסחוב אותם מהמרכז, וכך מתפנה מקום ברכב לציוד ולאנשים.
ולגבי האוכל בערב המרכזי: מנגל בווילה או שולחן במסעדה? מנגל משאיר את כולם במקום אחד ומחבר ישר לערב. מסעדה מוסיפה שעה וחצי של נסיעות והמתנה. חבורות שמזמינות מופע בוחרות בדרך כלל במנגל, ואת המסעדה משאירות לצהריים של שבת.
אותם גבולות, גם 350 ק״מ מהבית
המרחק לא משנה את הכללים. גם באילת האורחים בני 18 ומעלה, והמופע כולו ריקוד והנאה מהבמה. מגע אינטימי ושירותים מיניים, מכל סוג, אינם חלק ממנו. מה שנכון לסלון בתל אביב נכון גם לווילה מול המפרץ.
וגם כאן המצלמות נשארות בצד בזמן המופע. בסוף שבוע שבו כולם מצלמים הכול, כדאי לסכם את זה מראש: תמונות מהים ומהמנגל, כמה שרוצים. מהמופע, רק אם הרקדנית הסכימה.
מה עושים עכשיו
אם התאריך כבר ידוע, הסדר פשוט. קודם סוגרים לינה, כי וילות לסופי שבוע נתפסות ראשונות. אחר כך מחליטים איך מגיעים ומי נוהג. ורק אז, כשיש כתובת, מזמינים את החשפניות לערב שישי.
כדאי גם לחלק תפקידים כבר עכשיו. אחד אחראי על הלינה והמפתחות, שני על הרכבים והנהגים, שלישי על האוכל והקניות, ורביעי על הערב המרכזי והתיאום עם המנהל. 4 אנשים עם תחום ברור עובדים טוב יותר מ-12 אנשים בקבוצה אחת.
3 החלטות, בסדר הזה, ורוב העבודה מאחוריכם. את השאר, מהרשימה למנגל ועד השעה שבה יוצאים לים, אפשר לסגור בקבוצה במהלך השבוע שלפני. אילת סולחת על הרבה, חוץ מדבר אחד: על מי שלא הזמין מקום מראש.
