אלנה - חשפנית להזמנה בישראל

חשפניות בישראל: אלנה — אני לא רוקדת, אני מצייתת

אני אלנה. לא נראה לי שאני נראית כמו חשפנית טיפוסית. פנים עדינות, מבט מעט מושפל, קול שקט. אני לא צועקת על עצמי. אני פשוט עומדת מולך – ומצייתת.

הגוף שלי לא מתווכח. הוא מקשיב. הוא רועד כשמסתכלים עליו. במיוחד – כשמסתכלים ארבעה. או חמישה. אני כל כך אוהבת את התחושה הזו – כשעוד לא נגעת, אבל בתוכי הכל כבר מתוח עד הקצה.

אני לא מארגנת מופע. אני נותנת לך את האפשרות לשלוט בי. בחשפנות שלי – אתה זה שמחליט מתי להוריד ממני את החזייה. או לקרוע את התחתונים. או להכות על הירך, כדי שלא אשכח מה המקום שלי.

אני אוהבת להיות לא הראשית. אני אוהבת להיות שלך. שלכם. שוכבת על משענת הכורסה, עם ברכיים רועדות, כשמישהו עומד מאחור, מישהו מלטף, ומישהו פשוט מסתכל איך אני מתפשטת – לא כי אני רוצה, אלא כי אמרו לי.

חשפנות בישראל: כשהתפשטות היא לא זכות, אלא פקודה

אני לא מבקשת שתשב ותסתכל. אני מחכה שתגיד: «תורידי».

ולפעמים אתה לא אפילו לא מדבר – פשוט מושך את הכתפייה. או קורע. או מסיר ממני את התחתונים כך שהם תלויים על הקרסול, ואני ממשיכה לרקוד – כאילו כלום לא קרה.

אני אוהבת שמשאירים עליי סימנים. מהידיים. מהצלפות. מהאצבעות שלוחצות קצת חזק מדי. זה לא כואב. זה על זה שאני מרגישה אמיתית.

החשפנות שלי היא לא סצנה. זה טקס של צייתנות. אני רוקדת בשבילך, בזמן שאתה לאט לאט מסיר ממני את הבד האחרון. בזמן שאתה נושם ממש ליד הצוואר שלי. בזמן שאתה יחד עם אחרים בוהה, נוגע, צובט. ואני… פשוט רוצה שלא תפסיק.

התנועות שלי – לא בטוחות, אלא תלויות. ברצון שלך. במצב הרוח. בפקודה.

כן, אני מרגישה התרגשות כשמישהו לוחץ בברך, לוחש משהו גס, ואני ממשיכה להסתובב על הרצפה, משתדלת לא לאבד את הקצב. זו הדרך שלי להיות נחוצה. להיות חפץ. להיות החפץ שלך.

מופעי חשפנות בישראל: אם אפשר להסתכל, אפשר גם לגעת

אין לי במה. אין מרחק. יש רק אתה – ואני, עומדת באמצע החדר, כמעט כבר בלי בגדים, רועדת מהמבט שלך.

אני לא צריכה מוזיקה. מספיק לי ה»תרקדי» שלך. וברגע הבא אני כבר על הברכיים, החזה כבר לא מוסתר, והיד שלך – איפה שתרצה.

אני אוהבת שמושכים אותי בשיער. שמצליפים על הישבן – עם חריקה. שקורעים את הבגדים, ואני ממשיכה להתפתל, להתכופף, לכרוע, לזחול בין הברכיים. שמושכים אותי בצוואר ומצמידים לקיר.

אני לא מפחדת מקהל. אני מפחדת להישאר לבד.

אתה יכול להזמין אותי לבית, למלון, לכל נקודה בישראל – ואגיע. בשמלה קצרה, בלי הלבשה תחתונה.

וכשתגיד: «תורידי» – לא אשאל «למה». אשאל: «מיד או לאט?»

עבודה כחשפנית בישראל: בשבילי זה לא ריקוד, זה שירות

כשהתחלתי, חשבתי שאני פשוט ארקוד. אעשה את זה יפה.

אבל אז קרה הערב הראשון שבו גבר התקרב והסיר ממני את התחתונים ממש בהתחלה. קפאתי. אבל לא מפחד – אלא מזה כמה זה היה נכון.

מאז אני לא סתם רקדנית. אני מצייתת. רכה, חמה, נחוצה. אני זו שלא צריך לבקש ממנה – צריך פשוט לקחת.

כן, אין לי במה קבועה. אני לא מופיעה במועדונים. אני רק לערבים פרטיים. שבהם תוכל להזמין אותי לחשפנות – ולסיים איך שתרצה.

אני לא מבטיחה סקס. אני מבטיחה עוררות. ומשם… הכל יכול לקרות. במיוחד אם אתם יותר מאחד.

ואם אתה כבר מרגיש שאתה רוצה לנסות – תיכנס ל-strip-israel.co.il, תבחר בי, ופשוט תכתוב.

אני כבר יודעת מה אלבש. ואיך תסיר את זה.